מקורו של טייפ 2 היה בחיפושית; רכב יעיל, פשוט, זול לייצור היה אז צו השעה. ב־1948 נוצר על אותו בסיס עוד דגם נחשב מאוד: פורשה 356 שהמשכה ב־1964 היה 911 — כולם באותה טופולוגיה: מנוע בוקסר מקורר אוויר מאחור, יחד עם ההנעה.
מעבר למסחרית
ב־1951 נוספה גרסת סמבה, עם חלונות גם בגג, גם כרכב משפחתי, והשפעתו של קאמפר וסטפליה מאותה שנה, בית ממונע, הייתה עצומה, מכיוון שהיה בסיס לטיולים חוצי אירופה. בארה"ב הייתה סמבה ל"רכב של ילדי הפרחים", גם בזכות הרכב של טימותי לירי. הדור השלישי, T3 (בשנים 1979-1990) היה אף הוא מעבר לעוד רכב: נוספו לו גרסאות מהודרות לנוסעים, קראוול ומולטיוואן, הוצעו גרסאות ממש חזקות, ומעל לכל נוצרה גרסת סינכרו — הרכב האולטימטיבי לטיולים חובקי עולם, בתוך השטח. אגב, השם פולקסווגן טרנספורטר היה לשם הדגם מ־1990, וקדמו לו סימולי דור החל מהשני, T2.
השנים הבאות
במהלך השנים גדלו דגמי הטרנספורטר, הבוקסר בנזין מקורר האוויר מאחור היה לטורי דיזל מקורר נוזל מלפנים, יחד עם ההנעה, ובהמשך הוצגו מרכבים בגדלים שונים. מה שנשאר היה מנעד רחב מאוד של גרסאות — ממסחרית משלוח אטומה עם מנוע חלש, ועד לרכב מפואר ביותר עם יחידת כוח עתירת ביצועים.
ב־2015 הוצג הדור השישי. כקודמו, הוא מוצע כרכב משלוח, הסעות, טנדר (תא יחיד/כפול, גם שלדה), מיניוואן (קרוואל) ומפואר במיוחד (מולטיוואן) וגם רכב ייעודי לקמפינג (קליפורניה). טרנספורטר מוצע עם שני בסיסי גלגלים, שתי מידות אורך וארבע מידות גובה. מנוע דיזל, 2.0 ליטר ('EA288 Nutz') ו־4 רמות הספק: 84 כ"ס, 102 כ"ס, 150 כ"ס ו־204 כ"ס. וגם בנזין מוגדש 2.0 ליטר: 150 ו־204 כ"ס. התיבה ידנית או דו־מצמדית, וההנעה קדמית או כפולה. ב־2019 הוכרזה מתיחת פנים ליצירת T6.1 שכללה שינויים קלים בעיצוב, מולטימדיה חדשה, לוח מחוונים מוקרן בגרסאות אחדות, עוד מערכות בטיחות ותוספת נפח אחסון מתחת למושבים בוואן.
השנה הזאת
טרנספורטר מוצע בישראל על כל גרסאותיו, ולמבחן לקחנו את גרסת המשלוח הקצרה במהדורת קומבי. לגרסה זו בסיס גלגלים של 300 ס"מ ואורכה 490 ס"מ; לארוכה יותר בסיס גלגלים ואורך גדולים ב־40 ס"מ. הגובה הוא 199 ס"מ, ולארוכה יותר אופציה ל־248 ס"מ. נפח ההעמסה הוא 5.8 מ"ק (6.7 או 9.3 מ"ק בגדולה יותר) והמשקל להובלה נע בין 872 ל־1272 ק"ג.
המנוע מייצר כאמור 150 כ"ס (3250-3750 סל"ד) ו־34.7 קג"מ (1500-3000 סל"ד) ליצירת רצועה כוח מכובדת של 2250 סל"ד. התיבה דו־מצמדית 7 הילוכים, ההנעה קדמית. גרסת המשלוח הזאת היא במהדורת קומבי בייצור מקומי: חלון צד נוסף, ספסל מתקפל לשלושה.
במפרט האבזור של גרסה זו תפעול חשמלי לחלונות ולמראות, מולטימדיה עם מסך "6.5 וממשקי אפל ואנדרואיד, שקעי 12 וולט ו־USB, מערכת שמע, דיפונים בחצי גובה בתא המטען. לגרסה זו אין כלל מערכות בטיחות מתקדמות, והיא מחויבת בהתקנה מקומית של מערכת התרעה. מחיר הגרסה הנבחנת הוא 243,000 שקלים ללא מע"מ.
בסביבה של הנהג
העיצוב הוא מהיותר מזוהים בעולם הרכב, ולמרות השנים שעברו, הוא נראה כמו המשך עדכני לדגמים שהוצגו לפני עשרות בשנים. מסורת כזאת בהופעה כזאת יוצרות סוג של קלאסה.
הכניסה פנימה נוחה, עניין חשוב למי שעובד בחלוקה עד לדלת (החנות, העסק, הדירה) ונכנס ויוצא מהרכב פעמים רבות; המדרגות נכונות, ידית האחיזה עוזרת. ונקדים את הסיום: גם היציאה טובה ובטוחה. בהקשר זה, לרכב הנבחן אין מפתח חכם. כאשר מתיישבים אפשר לארגן בקלות תנוחת ישיבה טובה ושלטת עם שדה ראייה נרחב בכלל, ללוח המחוונים בפרט. עם זאת, כושר הכיסוי של מראת ימין מוגבל מדי.
המושב עצמו סביר, הבסיס מוצלח, המסעד פחות ובולטת בהיעדרה אפשרות להקשחתו, בייחוד באזור הגב התחתון. המרווח לרגל שמאל אינו מתעלה, ועוד יצוין כי בלם החנייה הידני שמיקומו נמוך מחייב תנועת גוף מטה/מעלה לשחרור/תפעול.
איכות ההרכבה והגימור של המשטחים בסביבת הנהג ובדיפון הדלתות טובה מאוד וסולידית. המשטחים עצמם עשויים פלסטיק דק וקשוח. בתא הנהג במסחרית הזו שפע מקומות אחסון, והם יעילים לנהג, גם במבנה ובמיקום שלהם. המולטימדיה מקורית ובתוכה הוטמעו יישומים מקומיים (ווייז, פנגו). המסך עצמו קטן ביותר וכך האייקונים שעליו, ואיכות התמונה של מצלמת הנסיעה לאחור בינונית. מעבר לכך אין לדעת, כי זו שברכב המבחן לא פעלה. הנדסת האנוש טובה מאוד, ומיקום הבורר יחד עם הזווית שלו מצוינים, עניין יעיל מאוד גם בשילוב ידני.
המושב שליד הנהג, המיועד לשני נוסעים אינו נוח (הן בבסיס, הן במסעד), המקום במרכז מוגבל מאוד, והחגורה אינה נוחה לנוסע מימין.
בחלל של הסחורה
תפעול הדלתות האחוריות קל מאוד, וניתן לקבע אותן ב־90 מעלות או לפתוח אותן ל־180 מעלות (ללא קיבוע). קל להיכנס פנימה, אבל חסרות ידיות אחיזה. כך גם לגבי דלת הצד: נוחה מאוד לתפעול, כניסה נוחה, ללא ידית. המושב האחורי, פרי ההרכבה המקומית, נוח למדי הודות לריפוד טוב, תמיכת ירכיים כנ"ל ומסעד סביר. מרווח הראש כמובן מצוין, זה של הברכיים רק בינוני. איכות החיבור של משענות הראש נמוכה. קיפול המסעד קל מאוד, קיפול כל המושב קשה. עוד יצוין כי על כבישים משובשים נשמעו קולות ויברוץ מטעמו. ברשימת המצאי יצוינו רשת, ארבעה ווי עיגון, מקום ייעודי למגבה, ומחסור במקום כזה למטף. יש חלל אחסון נאה מתחת למושב הנוסע מלפנים, אבל זה אינו מספק.
בכבישים של המדינה
הביצועים שמציעה המסחרית הזאת טובים מאוד. האצה מרמזור, הקלות שבה מגיעים למהירות כביש 6 — אגב שיוט נינוח שם, 100 קמ"ש ב־1750 סל"ד — האצות ביניים יעילות מאוד גם בתנאים מכבידים, כמו חלון זמן קצר בכביש מפותל עם נתיב אחד לכל כיוון. הדחף מצוין, גם לצבירת מהירות נאה במעלה הררי ארוך. המנוע יעיל מאוד כבר קצת לפני 1500 סל"ד ועד קרוב ל־4000 סל"ד, והתיבה הדו־מצמדית מסייעת לו במלאכתו. פעולתה חלקה, התגובה מהירה, ובמצבים של עומס, תפעול ידני יסגור פינה כשצריך. במורד הארוך מירושלים לים המלח, ניתן היה לשמר מהירות נכונה ללא מגע בדוושות התאוצה והבלם, בזכות בחירה ידנית בהילוך נכון ופעולת יחידת הכוח.
צריכת הדלק במסלול המבחן, שכלל תוואי מכביד, תנועה עירונית, פעולת מנוע תוך כדי עמידה ממושכת, עמדה על 10.3 ק"מ/ל' — וזה נתון נאה ביותר.
לא רק יחידת הכוח טובה מאוד. נוחות הנסיעה, עניין חשוב לאדם הנוהג שעות, בהחלט ראויה. הבולמים סופגים היטב שיבושים למיניהם, ופעולתם מרוסנת היטב, גם כאשר הרכב פוגש בשיבושים, גם לאחר שעזב אותם. גם כאשר הטרנספורטר פוגש בשיבושים מרושעים ממש, הוא אינו מתרסק עליהם.
איכות הנסיעה סבירה לרכב כזה. המנוע אינו נשמע בסל"ד שיוט, אך מפגין נוכחות ווקאלית לקראת 3000 סל"ד, וזו בוטה למדי מעל לקו הזה. עם זאת, הצליל עצמו אינו מפריע. שאון הצמיגים סביר, הוא נוכח מ־90 קמ"ש ונעלם לגמרי כאשר נוסעים על "אספלט שקט". רעשי הרוח סבירים מעל 80-90 קמ"ש וב־120 קמ"ש מפגינים נוכחות בולטת למדי. חלל הרכב הגדול והמתכתי מגביר לעיתים רעשי רוח, והמושב מאחור שידר צקצוקים.
היכולת הדינמית של הטרנספורטר טובה מאוד; הוא יכול לשמר קצב גבוה מאוד בכביש מפותל ולעשות זאת בביטחון מלא. להגה, שיש לו 3 סיבובים מנעילה לנעילה, משקל נכון, שטח מת קטן, וברור מתי הוא מתחיל להפנות את הגלגלים. חבילה דינמית מכובדת נחתמת עם מערכת בלמים שמספקת שירותי עצירה כנדרש, ומוסיפה יכולת למינון בלימה מדויק.
במגרש החנייה
פולקסווגן טרנספורטר היא מסחרית הראויה מאוד לעיונו של מי שצריך כזאת בקנה מידה בינוני (2.8-3.2 טון) — מעל 6 מ"ק נפח הובלה, כ־1000 ק"ג משקל סחורה.
לחובתה תא נהג שיש בו לא מעט חסרונות — אין מפתח חכם; חסרים מולטימדיה ראויה, בלם חנייה חשמלי, מראות נכונות; למושב אין הקשחה לגב, מרווח כף רגל שמאל לא מוצלח — ובעיקר ומעל הכל: לטרנספורטר אין כלל מערכות בטיחות עדכניות. עם זאת, תא הנהג מביא תכונות חיוביות בדמות כניסה ויציאה נוחות, תנוחת נהיגה שלטת, הנדסת אנוש טובה, אופציות לאחסון. מאחור, הוא מציע חלל יעיל מאוד ודלתות הפועלות היטב.
מול הפלוסים והמינוסים במערך הסטטי, הרי כל המרכיבים שיוצרים את כישורי הנסיעה של הטרנספורטר טובים מאוד: הביצועים והקלות בהם הם מושגים, צריכת הדלק, נוחות הנסיעה, אפילו היכולת הדינמית.
